الأربعاء , 26 يونيو 2024

סחיתא …הגולן בעין

דמשק-סאנא

סחיתא  הוא  כפר סורי נטוש בצפון הגולן, כ-2 ק”מ דרומית-מזרחית למג’דל שמס. תושביו שהתיישבו במקום במאה ה-19. במפקד 1960 נמנו בכפר 200 תושבים, וב-1967 התגוררו בו כ-250 תושבים. המקום נכבש בידי הכוחות הישראליים  ביוני 1967 ותושביו לא גורשו. כך הפך כפר זה להיות אחד מתוך 6 כפרים בגולן שנשארו מיושבים לאחר 1967. במפקד שערך הממשל הצבאי הישראלי באוגוסט 1967 נמנו בכפר 173 נפשות, נתון המצביע על כך שחלק קטן מתושביו עזבוהו. אולם בגלל קרבתו לקווי שביתת הנשק החליטו הכוחות  הישראליים  כי יש לפנותו מתושביו לחלוטין. הממשל הצבאי החל ללחוץ על התושבים לעקור למסעדה הסמוכה. רוב התושבים אכן עזבו עד 1970, ונותרו בכפר משפחות בודדות. ואז, בתאריך כלשהוא בשנת 1970 הכוחות  הישראליים גרש את המשפחות הנותרות למסעדה והרס את הכפר.  מספר התושבים בשנת 1967 חושב לפי נתוני מפקד האוכלוסין 1960 בתוספת 3% ריבוי טבעי לכל שנה.

הכפר הסורי האחרון שנעזב בגולן היה סחיתה. במפקד האוכלוסין הישראלי שנערך באוגוסט 67′ נמנו בו 32 משקי בית ובהם 173 אזרחים. שלוש שנים לאחר המלחמה החליטה ישראל לפנות את תושביו ולהרוס את בתיו, בגלל קרבתו אל קו ההפרדה . בצו הפינוי, נכתב כי הוא “נעשה מטעמים של הכרח צבאי .

עלי סלאמה, יליד הכפר, מספר ש”סחיתה היה כפר קטן יחסית. הבתים היו צנועים. רובם היו בנויים מאבן לבנה אשר נחשבה זולה יותר מאבן הבזלת שהיתה נפוצה בכפרים הגדולים. רוב האדמות היו בבעלות החקלאים שקיבלו אותן כחלק מהרפורמה האגררית של הממשלה הסורית. אלו היו חלקות קטנות ובהן גידלנו בעיקר דובדבנים, שקדים ותפוחים.

לדברי סלאמה, בערך חודש לאחר המלחמה בא לכפר קצין, אני חושב שהוא היה מהממשל הצבאי. הוא אסף את כל הגברים ברחבה המרכזית של הכפר והודיע שאנחנו נמצאים על קו ההפרדה, ולכן לא נוכל להישאר כאן. הוא הבטיח שנקבל בתים בכפר מסעדה, בית תמורת בית. הציעו לנו בתים של עקורים שברחו, אבל אף אחד לא הסכים לקבל בית כזה.

היום נמצא הכפר בשטח ממוקש ואי אפשר להיכנס אליו או לאדמותיו. בעליהם נאלצים להסתפק במטעים המעטים שנשארו מחוץ לשדות המוקשים ולהשקיף מרחוק על שרידי בתיהם.תושבי הכפר הנמצאים בסוריה מחכים לשחרורו על ידי הצבא הערבי הסורי כדי לחזור לכפר שלהם ולבנות את בתיהם מחדש.

ח’אלד